יש לי דוד שלמד להיות מורה לנהיגה, אבל הוא לא תמיד עוצר בזמן, הוא מקבל ברקס מהחיים ומבין שהוא שוב נכשל.
יש לי פסיכולוגית שמטפלת באנשים, אבל היא לא נפגשת עם כולם, היא עודנה דוחה את הפגישה עם אירועי ילדותה.
יש לי בת דודה שלמדה משחק, אבל היא לא שחקנית, היא מאחורי הקלעים של עצמה.
יש לי קולגה שלמדה מדעי החיים, אבל היא לא השתתפה בכל החוגים, היא התמקדה במדעים ושכחה את החיים.
יש לי בוסית שלמדה וטרינריה, אבל היא לא טובה עם כל החיות, היא בעיקר כלבה.
יש לי מורה שעשה תואר שני במתמטיקה, אבל הוא לא חישב את צעדיו נכון, הוא נשוי לאישה מספר אחת שחושבת שהוא אפס.
יש לי לב שלמד ריקוד, אבל הוא לא מצליח לסנכרן את התנועות של שני החדרים, הם כל הזמן מאבדים קצב.
יש לי טראומה שלמדה עתידנות, אבל היא לא מתקדמת לשום מקום, היא עדין תקועה בעבר.
יש לי משאלה שלמדה אסטרונומיה, אבל היא לא שמחה למראה כוכבים נופלים, היא רואה בהם רק חור שחור.
יש לי תקווה שלמדה הדרכת טיולים, אבל היא לא שבה מהטיול האחרון, היא טעתה בניווט ואבדה לפני שנים.
ויש לי ילדה קטנה.
יש לי את ביתי האהובה. והיום אני יודע- לפני שאני אסביר לה על חשיבות הלמידה, לפני שיהיה איכפת לי מה היא למדה, אני אדאג לעטוף אותה באהבה. אעטוף אותה באהבה כדי שקודם כל היא תלמד להיות שמחה, מאושרת, טובה, גאה ומלאה באמונה באישה שבמראה.